גלישת מצוקים - העולם התת קרקעי

באזור שפלת יהודה נמצאו מערות רבות, הסיבה היא שסוג הקרקע באזור הוא קרטון מה שמאפשר חציבה פשוטה יחסית. עוד יתרון בקרטון שהוא אטים למים. אז למה שימשו המערות?

מערת פעמון, לוזית ישראל

מאז ומעולם האדם השתמש במנהרות לצרכיו. למה ? באזורים מסוימים החפירה מתחת לקרקע היא יחסית פשוטה, וכך ניתן לחצוב מתחת ל"בית" ולהשתמש בתוצרי החציבה כחומרי בנייה. הרווח הוא שנבנה הבית ויש גם חלל משמעותי בקרבתו שיכול לשמש למספר דברים: בור מים, אחסון סחורות, גידול בעלי חיים, וגם כמסתור בעת הצורך.

שימוש בחללים תת קרקעיים:

סוגי חללים:

1. חציבה ובנייה - חציבה באזור המקורים העתידי הוא תהליך נבון, משום שאין צורך בניוד של חומרי בנייה ממקום מרוחק. בנוסף החלל שנוצר כתוצאה של החציבה ישמש כחלל תת קרקעי כמפורש להלן.

2. בורות מים – לאחר החציבה ניתן לטייח את הסדקים (בסלע קירטיון שהוא סלע אטים למים ובתנאי שאין סדקים) ולמלא את הבור במים לתקופת הקיץ או לשנות בצורת.

3. אחסון –בעת העתיקה כ 1/3 מהבית שמש לאחסון (אין קרור ואין זמינות של מוצרים), עובדי אדמה או סוחרים היו צריכים שטחי אחסון משמעותיים יותר. ואחסון מתחת לבית מאפשר שמירה וזמינות של המוצרים המאוחסנים.

4. גידול בעלי חיים - במיוחד גידולי יונים למאכל, ושימוש בזבל לצורך דישון הקרקע.

5. מסתור – בתקופות מסוימות שימשו המנהרות לצורכי מסתור, במקרים אלו חוברו מספר חללים תת קרקעיים ושימשו כיחידה אחת. לעיתים נוספו מנהרות ללא מוצא לצורת הטעיית האויב.

6. קבורה – השימוש בחללים תת קרקעיים לצורכי קבורה מוכר למחקר גם בקרב עמים אחרים.

אתרים משמעותיים בארץ:

ישנם מקומות רבים עם חללים תת קרקעיים בארץ, לשימושים רבים. אנו נציין שני מקומות בעלי משמעות, עם כמות מנהרות מרשימה:

שפלת יהודה – בשפלת יהודה נמצאו מנהרות רבות, לדברי החוקרים מדובר על מנהרות שהוכנו בתקופת מרד בר כוכבא כחלק מהאסטרטגיה שמול רומא. מלחמה סטנדרטית לא יעילה. ואכן במשך כשנתיים המרד גרם אבדות קשות לרומאים. כאן השיטה הייתה של חיבור חללים תת קרקעיים נפרדים ליחידה אחד. ומשום שישנו קו מנחה במנהרות שנמצאו (להבדיל מהצפון ששם המנהרות לא זהות) כנראה שהשיטה עברה בין החופרים.

תל מרשה – כמות אדירה של מנהרות (500) באזור לא גדול שתחילתם מהתקופה ההלניסטית. ששמשו לצרכים יום יומיים .אחסון מזון, בורות מים, אמבטיה/מקווה טהרה, מספר רב של קולומבריום, אורוות לסוסים, פולחן ומזבחות, ומנהרות קבורה שהיפה ביותר היא המנהרה הצידונית. בתקופה זו לא היו מעברים בין החללים התת קרקעיים. החללים נעשו בתקופה מאוחרת יותר כנראה לצורכי מסתור ומצור. ואכן מרשה נחרבה בשנת 112 ע"י המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס ויותר לא חזרה לגדולתה.

מערות טבעיות